רש"י על כריתות כ״ה ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כריתות כ״ה ב:י׳
10 כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם״, חֲטָאִים דּוּמְיָא דִּפְשָׁעִים, מָה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן – אַף חֲטָאִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן – מְכַפֵּר, אֲבָל חֲטָאִים בְּנֵי קׇרְבָּן – לָא מְכַפַּר.
פירוש רש"י על כריתות כ״ה ב:י׳
10 מה פשעים דלאו בני קרבן - דפשעים היינו מרדין שמורד ברבו וכן הוא אומר מלך מואב פשע בי מלכים ב ג׳:ז׳:
11 אף חטאים דלאו בני קרבן - כגון נבלה מכפר עלייהו יום הכפורים אבל חטאים דבני קרבן כגון חטאות ואשמות ודאין לא מכפר. וטעמא דמכפר אתלויין מפרש לקמן: